פירמידת מיצוב מגזרים

מודל הפירמידה חשוב מאד ככלי תומך החלטות ושינויי קריירה, וחשוב לא פחות להבנת חסמי קריירה, שכן תדמית מקצועית ובעקבותיה ערך שוק של עובד נקבעים בראש ובראשונה על פי המגזר התעסוקתי אליו הוא משתייך.

החלוקה היא לשלשה מגזרים עקריים:  מגזר ההייטק, מגזר ה Non-Hitech (התעשיות המסורתיות) והמגזר ציבורי (לרבות עמותות / מלכר"ים), כאשר מגזר ההייטק ממוצב בראש הפירמידה והמגזר הציבורי בתחתיתה. בתוך כל אחד מהמגזרים, חברות וארגונים שונים נמצאים במיקום שונה בתוך הטווח, ובהתאמה תדמית עובדיהם. למשל, במגזר הציבורי עובדי משרד האוצר ממותגים גבוה יותר מעובדי משרד החינוך, ובמגזר ההייטק עובדי גוגל ממותגים גבוה יותר מעובדי מל"מ.
עם זאת, ישנם יוצאים מן הכלל. ישנם גופים שמעשית נמצאים במגזר אחד אבל משוייכים תדמיתית למגזר אחר. בזק לדוגמא, היא חברה טכנולוגית במגזר הפרטי המשויכת תדמיתית למגזר הציבורי, ועובדיה עדין סובלים ממיצוב חסר, יחסית לעובדים מקבילים בחברות תקשורת מתחרות. לעומתם יוצאי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל (מגזר ציבורי) נהנים מתדמית מקצועית גבוהה, לעיתים אפילו יותר מעמיתיהם בשוק ההייטק הפרטי.

משמעות התנועה במעלה ובמורד הפירמידה
התובנה המרכזית של המודל היא שהתנועה בין מגזרים (יותר מזו שבתוך המגזרים) היא קריטית למיצוב המקצועי של עובד ולערך השוק שלו, לטוב ולרע. ככלל, התנועה במורד הפירמידה היא קלה יחסית (ערך השוק של עובד עולה במגזרים שמתחתיו) ואילו התנועה במעלה הפירמידה היא קשה עד בלתי אפשרית, ללא קשר ליכולות מקצועיות.

למשל, מנהל משאבי אנוש ממגזר ההייטק שהתפתה לתפקיד מקביל בחברה לא טכנולוגית, מתקשה לשוב לתפקיד משמעותי בשוק ההייטק, למרות שהוא מקבל לא מעט הצעות לתפקידים בתעשיות המסורתיות.
מצד אחד, הניסיון הקודם במגזר ההייטק מעלה את ערך השוק שלו במגזר הנמוך יותר בפירמידה, כאשר הוא מתחרה מול מנהלי משאבי אנוש מהמגזר הלא טכנולוגי. מאידך,  אותו הניסיון בדיוק מוערך פחות במגזר ההייטק, שם הוא סובל מנחיתות  מול מנהלי משאבי אנוש מתחרים מתוך ההייטק. 

כאשר מדובר בניסיון לטפס מהמגזר הציבורי לזה הפרטי הקושי גדול עוד יותר. מדוע? התפקיד האחרון בקריירה, וכמובן המגזר אליו הוא משתייך, הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר בקביעת המיצוב המקצועי, וככל שהתפקיד נמשך יותר שנים, כך מתקבעת התדמית המקצועית.
למעסיקים בשוק הפרטי יש העדפה גורפת לעובדים מהשוק הפרטי, בשל תדמית החסר של עובדי המגזר הציבורי. עובדים אלה נושאים על גבם את תדמיתו של המגזר כולו הנתפס כמגזר לא מקצועי דיו, בלתי יעיל, בזבזני ומיושן, וככזה עובדיו נתפסים כלא מתאימים לחברות הפועלות בשווקים תחרותיים (ומיותר לציין שבהרבה מקרים אין לכך כל הצדקה עניינית).

אינטל או ביטוח לאומי?
תיוג מנהלים ועובדים על פי מגזר עשוי לקומם רבים ובצדק, שכן הוא מתעלם מהאדם עצמו וממזער את משקל יכולותיו המקצועיות. יחד עם זאת, בטרם אתם מקבלים החלטה לרדת במורד הפירמידה, תעשו תרגיל קטן. תשאלו את עצמכם מאיפה אתם רוצים לגייס את המזכירה שלכם? מאינטל או מביטוח לאומי?


 
   
   
 
תגובות שלח לחבר  
כל הזכויות שמורות © אורנה רודי contact@rudi-cm.com 03-7315916 טלפון הרשמה לניוזלטר לקוחות אודות