טור אחרון

האתר מכיל כ - 100 מאמרים וטורים העוסקים בסוגיות הנוגעות לשיווק עצמי וניהול קריירה, 
והוא מתעדכן באופן שוטף בסמוך לפרסומו של כל מאמר חדש בגלובס.
לנוחותך, ריכזנו את כל המאמרים והטורים שהתפרסמו משנת 2002 ועד היום (בתפריט מימין).
אנו מאמנים שתמצא בהם תשובות לסוגיות רבות הנוגעות לניהול הקריירה שלך.

     
 
שיווק עצמי   אורנה רודי

הסבה מקצועית מוצלחת? אין דבר כזה 
עובדה: רוב ההסבות המקצועיות נכשלות. מדובר במהלך מורכב מאד עד בלתי אפשרי, שלא מצליח לפרנס את בעליו. רק שכל מיני אינטרסנטים מעדיפים שתחשבו אחרת
15/6/2009

 
 
 
 

מחאה גדולה וצער עמוק הן המוטיבציה לכתיבת המאמר הזה. מחאה נגד אנשי מקצוע מחד ותקשורת תמימה מאידך, המטעים אנשים לחשוב שטבעי לעשות הסבה מקצועית מוצלחת, וצער רב על אלה שמאמינים להם. אין סוף מומחים, ספרים, כתבות ומאמרים יוצרים את הרושם שהסבה מוצלחת היא מהלך נפוץ. רק שאלה של ייעוץ נכון, אימון נכון והרבה רצון. רבותיי, עובדים עליכם. כמעט ואין דבר כזה הסבה מקצועית מוצלחת. מספרים לכם חצאי סיפורים, אגדות אלף לילה ולילה. טונות של דוגמאות על בעלי מקצועות מכובדים ומצליחים שמאסו במקצועם, פתחו גנון, בית קפה, הפכו מטפלים אלטרנטיביים, קואצ'רים, מעצבי משהו, ומה לא. כולם משתפכים על המהפך ששינה את חייהם, על הגשמה עצמית, חדוות יצירה, הצלחה כלכלית. האמת העגומה היא שמרביתם לא באמת מתפרנסים. תאמינו לי, פגשתי עשרות כאלה. מכל המינים, הצבעים, הגילאים ותחומי העיסוק. זה לא במקרה. המהלך הזה מאד מורכב עד בלתי אפשרי, משני כיוונים, מצד שוק העבודה ומצד הפרט (ולא משנה כמה הוא מוכשר). התקשורת חושפת רק חלק מסרט, היא עוצרת בזוג  שמתפוגג אל האופק לחיי 'אושר ועושר עד היום הזה', בלי לספר מה קורה אחר כך.

 

כדי לבסס טענה מרחיקת לכת זו, חשוב להגדיר שני דברים. ראשית, מהי הסבה מקצועית ושנית, ומהי הסבה מוצלחת. ההסבה משמעה מעבר למקצוע חדש, כזה שדורש תקופת הכשרה משמעותית. הסבה מוצלחת משמעה מקצוע מתאים יותר לנטיות התעסוקתיות, עם פוטנציאל מימוש תעסוקתי גדול יותר, יותר סיפוק מהעבודה ומענה לצרכים האישיים והכלכליים לאורך זמן. כמו כן, חשוב לאפיין את האנשים שמעונינים בהסבה. מאפיין אחד שלהם הוא גיל. מרביתם בסביבות גיל 40, לאחר מספר שנים לא מבוטל בתחום עיסוקם הנוכחי, חלקם צעירים יותר, לרבות נשים שבוחרות בהסבה עם לידת הילדים. מאפיין שני המשותף למרביתם הוא ההעדפה להישאר שכירים.

 

אין מספיק זמן לבנות קריירה חדשה

הסיבה הראשונה והעיקרית שפוטנציאל ההצלחה הוא זעום מלכתחילה, נעוץ בעובדה שבעולם העבודה החדש אין מספיק שנים לעשות הסבה מוצלחת כשכיר. פעם קריירה נמשכה 40 שנה לפחות, היום היא נמשכת 15-20 שנה, אלא אם כן מדובר בבכירים שעדין רלוונטיים לשוק גם בגיל 50. היא מתחילה יותר מאוחר ונגמרת הרבה יותר מוקדם. נשמע מפחיד אבל זו עובדה. פעם התחילו ללמוד מיד אחרי הצבא והתברגו לעולם העבודה לכל המאוחר בגיל 23-24, לעיתים ללא תואר אקדמי. היום תואר ראשון הוא מינימום הכרחי למקצוע בעל ערך, רק שהתואר מתחיל מאוחר יותר. משתחררים מהצבא, חוסכים שנה לטיול הגדול, נוסעים, חוזרים, מתאפסים, מתלבטים, ובמקרה הטוב מסיימים תואר בגיל 26-27. במהלכו, רבים לא משכילים לבחור בעבודה שתהווה מקפצה לשוק הרלוונטי (שלא לדבר על אלה שבטיפשותם כלל לא עובדים), כך שבפועל נקודת הפתיחה נמוכה יותר, בגיל מבוגר יותר. מהצד השני, גיל התעסוקה הולך ומתקצר, כשבתחומי עיסוק רבים 40 הוא גיל מופלג, אלא אם אתה מנהל.

ניקח לדוגמא מקרה פשוט יחסית. צעיר בן 32, ראש צוות תוכנה המשתכר רק 20,000 ש"ח בחודש, שמאס בהייטק אחרי שנים בודדות ומחליט לנטוש. הוא מבין שהסבה כרוכה בויתור על שכר אבל הוא לא יכול להרשות לעצמו להתפשר הרבה, ולאורך זמן. יש לו משכנתא יפה, ילד אחד ועוד אחד בדרך, והוא מוכן להסתפק בשכר צנוע של 15,000 ש"ח. עומדות בפניו 2 אפשרויות לרכוש מקצוע חדש. האחת, הכשרה אקדמית מלאה. השניה, מקצוע "אינסטנט" עם הכשרה של מספר חודשים.  

 

שוק העבודה לא אוהב הסבות

באיזה תחום עיסוק שלא יבחר, מקצוע חדש בעל ערך, דורש חזרה לספסלי האוניברסיטה לתואר ראשון,  כשבהמשך, סביר שיזדקק גם לתואר שני (מה לעשות, היום תואר ראשון הוא אלמנטרי, הבגרות של פעם). נניח שהוא יכול להרשות לעצמו לממן את הלימודים ולהשתכר במהלכם בצניעות, בגיל 35 הוא יצא לשוק, טירון זקן שמתחרה מול צעירים בעשור כמעט. תאמינו לי, מצרך ממש ממש לא מבוקש, בלשון המעטה. אבל אל ייאוש, נגיד שבעזרת נטוורקינג משובח הוא יצליח, למרות גיבנת הגיל, לחדור לתחום החדש. כמה שנים נשארו לו לפתח קריירה מצליחה? רק בסביבות 40 הוא יגיע לאותה רמת ניסיון שכבר היתה לו בגיל 32, ופתאום יבין שנעלמו לו לפחות 7 שנים מאחורה וחסרות לו 15 מקדימה. שהוא כבר מבוגר במונחי השוק, ואין לו מספיק זמן להתקדם ולהתפתח, מקצועית ו/או ניהולית . עכשיו תשימו במקומו איש בן 40, ותנסו לצייר את אותו המסלול. מה הסיכויים שמישהו בכלל יחשוב לגייס טירון בן 40+ לתפקיד ראשון בתחום? כמה שלא יהיה מוכשר, כמה שלא ישקיע, הסיכוי לבנות בהצלחה את הקריירה השניה עליה חלם נמוך.

 

הבעיה היא שמסלול "האינסטנט" זו אלטרנטיבה מפוקפקת הרבה יותר. המהנדס שלנו עלול לגלות בסוף ההכשרה שרכש מקצוע "על הנייר". מקצוע בעל ערך שוק נמוך, לרוב אופנתי וחולף (קואצ'ינג כבר אמרנו?), עם מיליון מתחרים ופוטנציאל קריירה עגום. אז יסתבר לו ש"אין ארוחות חינם". שככל שיותר קל לרכוש מקצוע (רף כניסה נמוך ו/או זמן הכשרה קצר) מספר הנוהרים אליו גבוה יותר, איכותם נמוכה יותר, היצע הבוגרים עצום ומחיר השוק בהתאם. ברצפה. הבשורה הטובה היא שאת הטעות הזו קל יותר לתקן. הרפתקה של מספר חודשים בחוץ לא מחבלת יותר מידי בסיכוי לחזור לשוק, לתפקיד הקודם.

 

אז פותחים עסק עצמאי, מה רע?

אם תדפדפו בזיכרונכם, תגלו שרוב סיפורי ההסבה בהם נתקלתם הם של שכירים שפתחו עסק עצמאי. הסיבה כאמור פשוטה. שוק העבודה כמעט ולא מגיב להסבה מקצועית, אלא אם מדובר בהסבות מאד ספציפיות ומוגבלות למדי, למשל בתוך הארגון בו אדם כבר עובד. ללמוד מקצוע חדש, להכניס אותו ל 'קורות חיים' ולשלוח למשרות פוטנציאליות? לא עובד. השוק, ובמיוחד חברות ההשמה, מתעלמים. מרבית יועצי הקריירה יודעים את זה (לפחות הרציניים שבהם), לכן כמעט תמיד המלצתם היא לפתוח עסק עצמאי בתחום החדש. לקראת הכתבה קראתי שוב ספר שכתב יועץ מהיותר נחשבים בתחום, וראה זה פלא, מתוך עשרות מהלכי ההסבה שהספר מתאר, רק אחד עשה הסבה כשכיר. גם שם מדובר בבעל מקצוע ללא הכשרה אקדמית, שעשה הסבה למקצוע ללא הכשרה אקדמית, אם כי יש סיכוי (הספר לא מפרט) שלאורך זמן הגיע לרמת שכר דומה, שהיתה נמוכה מלכתחילה.

אז מה רע בעסק עצמאי? רע מאד. מרבית האנשים לא יכולים לנהל עסק עצמאי בהצלחה. נקודה. מהרבה סיבות, ובעיקר משום שהם אולי ידעו בסוף לעשות את העבודה אבל לא יצליחו להביא מספיק עבודה. לכן 70% מהעסקים בישראל נסגרים תוך חמש שנים, כאשר חלק לא מבוטל מהשאר לא מפרנסים את בעליהם בכבוד, במיוחד בעלי עסק בתחום חדש להם לחלוטין.

 

במילים אחרות, רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם את המחיר הכלכלי. הסבה מקצועית היא פתרון מצוין ומומלץ כשאין ברירה אחרת, אבל לרוב כשיש ברירה, המהלך כל כך יקר שגם מי שמוכן לשלם את המחיר, לא באמת יכול. אתם יודעים איך זה, המשפחה, המשכנתא, החיים, נורא יקר הסיפור הזה. ואם נחזור לידידנו המהנדס, הוא חושק בתחום חדש, שמלכתחילה כנראה ישלם פחות יחסית להייטק, וממש לא ברור איך יצליח להגיע למדרגה הצנועה של 15,000 ש"ח, ומתי. הרי בארגונים רבים מחוץ להייטק זה שכר שמקבלים כפופי סמנכ"ל.

 

 ועוד לא אמרנו כלום על מיתון

סיבה נוספת לכישלון, היא שהרוב מגלים שהם לא באמת מוכנים להתחיל מחדש, לרדת לתחתית הסולם המקצועי, על מנת לשוב לטיפוס הסיזיפי למעלה. כמה אנשים שיש להם ברירה, מוכנים לחזור לשנים של עבודה שחורה, הרבה מתחת לכישוריהם ובשכר זעום? תוסיפו לזה שחלק לא מבוטל מההסבות המקצועיות נעשות מהסיבות הלא נכונות, והקטסטרופה בשמים. אנשים עושים הסבה מאלף ואחת סיבות חיצוניות למקצוע עצמו. כי שם משלמים יותר, כי שם עובדים פחות שעות, כי המעסיק שלהם נצלן, כי נדמה להם ששם יותר מעניין. קחו לדוגמא את מהנדס התוכנה שמאס בעבודה התובענית. מה הוא חושב, שמחוץ להייטק זו קייטנה? שמישהו באמת משלם 15,000 ש"ח בחודש ליום עבודה של תשע שעות? לא נפוץ. גם אם יצליח להגיע למדרגת השכר הזו, הוא ימצא שהוא עובד מספר שעות דומה, בדרג נמוך יותר יחסית לפוטנציאל הקידום במקצוע הקודם, ובשכר נמוך יותר.  הקושי לעשות הסבה מקצועית מוצלחת רלוונטי לכולם, כולל אנשים ברוכי כשרונות מפה עד הודעה חדשה. הוא רלוונטי גם כשהשוק פורח, ובמיוחד בעיתות משבר. שוק שמתקשה לספק עבודה לבעלי מקצוע מנוסים, ממש לא זקוק לטירונים זקנים, חסרי ניסיון. מה גם שסביר להניח שהמשבר יחלוף הרבה לפני שתספיקו לרכוש מקצוע חדש.

  

עשו הסטה מקצועית, לא הסבה מקצועית

כשאין ברירה ולא ניתן יותר להמשיך ולהתפרנס מהעיסוק הקודם, חייבים לעשות הסבה, גם לתחום הרבה פחות מתגמל ואפילו פחות מעניין.

1. כאשר הצורך בהסבה הוא מהסיבות הנכונות, מומלץ להתחיל את התהליך רק לאחר ניתוח יסודי של תחומי העיסוק הרלוונטיים, זיהוי יתרונות יחסיים (מקצועיים ושיווקיים), ובניית תוכנית עבודה מסודרת.

2. על מנת למזער סיכונים, חשוב מאד לבצע את התהליך בהדרגה, במקביל לעבודה הנוכחית,  ולהיערך כלכלית למהלך.

3. והכי חשוב, שינוי מוצלח טמון בהסטה מקצועית, ולא בהסבה מקצועית מלאה. בהסטה למקצוע או תחום

עיסוק משיק לעיסוק הקודם, כזה שבעיניים של השוק ישמר מנופים מקצועיים ושיווקיים שכבר נרכשו. שינוי שכזה מאפשר גם התפתחות מקצועית, וגם התברגות לתפקידים בכירים יותר יחסית להסבה מלאה, ובתגמול  ראוי יותר.

 

 

ואלה שמגלגלים עכשיו בראש דוגמאות של אנשים שעשו הסבה מלאה והצליחו בגדול, שני דברים לי אליכם. אחד, זה נכון, יש כאלה. שתיים, על כל אחד כזה יש עשרות שנכשלו. ואם במקרה אתם הוגים באנשים שעשו הסבה מטאורית לשוק ההייטק למשל, זה היה רלוונטי 10 שנים אחורה ויותר. כשהשוק הזה היה עדין בחיתוליו ושאב לתוכו כל מה שזז. כמה פעמים במילניום מתרחשת מהפכה כזו?   

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה

 
 
   
   
 
תגובות שלח לחבר  
כל הזכויות שמורות © אורנה רודי contact@rudi-cm.com 03-7315916 טלפון הרשמה לניוזלטר לקוחות אודות